מקריות

אני יוצא לטייל עם המצלמה. המצלמה משנית לטיול.

זאת אומרת שאני לא ״אורב״ למושאי הצילום, אלא נתקל בהם בדרך. במקרה

התנועה מאפשרת לי לזוז עם מושא הצילום. יש משהו מאוד מעניין בלרדוף אחרי פרפר, גם רק בעין.

המהירות האדירה, המעוף דמוי ואלס, התזזיות. קשה לתפוס את זה, או לדמיין איך זה להיות פרפר.

ההליכה שלי בשביל, מקרית כמו הציפור על הענף, הדבורה על הפרח, השממית מאחורי האבן.

לכן כשיוצאת תמונה טובה, על כלל מרכיביה, זה כל כך מיוחד.

לתפוס רגע מקרי לחלוטין אבל באותה מידה מושלם.